אריאל זילבר (נולד ב-22 בספטמבר 1943; כ"ב באלול תש"ג) פרופורמר ענק, מלחין ופזמונאי ישראלי.
זילבר נולד בתל אביב לזמרת ברכה צפירה ולכנר התזמורת הפילהרמונית הישראלית בן עמי זילבר (בנו של הצייר אריה זילבר, ושרה זילבר ממייסדי תל אביב). גדל כילד חוץ בקיבוץ גן שמואל ובנעוריו למד בפנימיית "הדסים".

בשנת 1967 נדד בין אנגליה לצרפת, בהופעותיו הראשונות היה החימום של מייק בראנט באולמפיה יחד עם חיים רומנו שמאוחר יותר יעבוד איתו על האלבום האגדי רוצי שמוליק. בראשית שנות ה-70 שהה זילבר לסירוגין בישראל ובצרפת כשהוא כותב למבצעים שונים.

בישראל כתב עבור הגשש החיוור, תיקי דיין, אילנה רובינא ואחרים, ובצרפת עבור פרנסואז הרדי. באנגליה ביצעו מיצירותיו צמד העופרים.

בשנת 1971 הקליט תקליטון בכורה בצרפת ובו שני שירים: "Movie instead" ו-"When it's time". התקליטון שהיה בשפה האנגלית ,לא זכה לפריצה המיוחלת בצרפת, אך "Movie instead", שהיה שיר רוק פרוע ביחס למקובל בישראל, זכה להצלחה במצעד הפזמונים הלועזיים בישראל. הצלחה שאריאל לא ידע עליה כלל, כשנחת בארץ לביקור מולדת, הופתע לגלות כי בנמל התעופה חיכתה לו עדת מעריצות .

בשנת 1973 שב לישראל לצמיתות, אחרי שגנז את הרעיון להקליט את האלבום הראשון שלו בצרפת. אריאל זילבר המשיך לנדוד אך רק ברחבי ארץ ישראל. כששב לארץ התגורר בתל אביב משם עבר לנס ציונה שם פגש את שימי תבורי רגע לפני הפריצה הגדולה שלו, משם עבר להתגורר בהוד השרון, רעננה, שוב תל אביב, מתת בגליל המערבי, תל אביב ושוב מתת, אלי סיני, מתת מעלות, מתת נהריה ולאחרונה עבר למושב גיתית בבקעת הירדן.

התנועתיות הרבה ניכרת גם ביצירתו העניפה. בשנת 1974 הקים את להקת תמוז בתחילה עם מתי כספי, שויתר על הרעיון ובסופו של יום הלהקה הוקמה כשחברים בה אריאל זילבר, שלום חנוך, איתן גדרון, יהודה אדר ומאיר ישראל.
שירי הלהקה היוו אבני היסוד של הרוק הישראלי – "הולך בטל", "ככה את רצית אותי", " סוף עונת התפוזים", "פנס הרחוב", "אהבה שקטה".

בשנת 1976, להקת תמוז התפרקה, זילבר יצא למסע הופעות בעקבות הצלחה עצומה של התקליט "רוצי שמוליק", אלבומו הראשון, שנמכר בעשרות אלפי עותקים, ארוע שלא התרחש לפני ואחרי במהלך שנים רבות.
"רוצי שמוליק" (מילים ולחן – שמוליק צ'יזיק) עמד בראש מצעד הפזמונים מספר שיא של שבועות, ,שיא שלא נשבר עד היום, האלבום אשר כלל שירים כמו "בטי בם" "דרך ללא מוצא" "שמש שמש", "ברוש", "ככה את רצית אותי", הביא לזכייתו של אריאל זילבר בתואר "זמר השנה" במצעד הפזמונים העברי השנתי של רשת ג' לשנת תשל"ו.

לאחר מכן הקים זילבר את להקת ברוש ששימשה להקת ליווי להופעותיו, איתה הקליט את אלבומו השני "אריאל זילבר ולהקת ברוש" (1978)שכללה את הכנר טוני בראוור שהפליא בנגינתו, והעניק לשיר שמש שמש סולו אלמותי. להקת ברוש הפכה למותג , ליוותה את יגאל בשן , והיתה להקת הבית בתכנית הטלוויזיה "זהו זה, של החינוכית.

בשנת 1983 מכונת הלהיטים של אריאל זילבר חזרה לעבודה כאשר הוציא את "בחברה להגנת הטבע", שהיה להיט גדול, ואף זכה בתואר "שיר השנה". וכן "הנה אנו המיואשים, "אני שוכב לי על הגב" , "התמהוני" ואחרים. כולם הועלו על גבי תקליט 2/3.

בשנת 1989 הקליט זילבר את האלבום "בה-דה-די-דיאה" ןבו הלהיט הענק "ואיך שלא" ו"מיליארד סינים" תרגום עברי לשיר הצרפתי et moi et moi et moi (ואני ואני ואני ) שכתב ג'ק לנצמן וביצע ז'ק דיטרון. השיר תורגם על ידי יהונתן גפן ל"ואני מי אני מה אני".

בשנת 1991 אריאל זילבר הוציא את אלבומו "שבועיים בעיר זרה", אלבום שהופק בהפקה עצמית תחת השם "אש הפקות" אחד מזמרי הליווי באלבום הוא דוד ד'אור שעדיין למד באקדמיה באותה עת. לאלבום זה צורף שיר הראפ "להתראות במבול הבא (אוזון דאנס)" (אחד משירי הראפ העבריים הראשונים). שיצא לאור כבר ב-1990.

מהלך השנים הבאות הקדיש זילבר ללימוד והבנת המאקם המדברי, אצל המוסיקולוג ויליאם אליאס וסלים שאוקי, ב- 1999 יצא לאור אלבומו "מסך עשן" בו חידש את השיר של אמו "ברכה צפירה" "מעמק לגבעה" , ונכללו בו הלהיטים "מסך עשן", "נינה" ושיר המשפחה.. על אלבום זה, קיבל את פרס אקו"ם. ונתן לגיטמציה נרחבת לשימוש ברבעי טונים מה שמוגדר כמוסיקה מזרחית.

אריאל זילבר מעולם לא נמנע מלומר את דעותיו אם בשיריו או בכל דרך אחרת. אריאל זילבר הקפיד לקרוא ליהודים בכל העולם לעלות לארץ למרות תחלואיה ומצוקותיה, הוא לא קיבל בשום אופן את הרעיון שיהודי יוציא יהודי מביתו, הוא ליוה את מגורשי גוש קטיף כפי שהוא מקפיד להגדיר אותם לכל אורך הדרך, ואף עבר להתגורר באלי סיני כהזדהות עם היום הקשה שפוקד את המתיישבים שהוצאו מביתם. באותה תקופה הקליט מספר שירי מחאה ושירים לעידוד רוחם של המתיישבים ביהודה שומרון וחבל עזה. בינהם יהודי לא מגרש יהודי.

בשנת 1993 יצא לאור האלבום "בהופעה חיה" שכלל את השירים: "דרך ללא מוצא", "אגדה יפנית", "ואיך שלא", "בחברה להגנת הטבע", "רוצי שמוליק" ועוד.

בשנת 2001 יצא לאור האלבום, "ללכת עמך", שכלל שירים נדירים, שירים שהתפרסמו בעבר וכן שני שירים חדשים שהלחין , "ללכת עמך" של יעקב אורלנד ז"ל ו"אנחנו מכירים אותך" של אהוד מנור ז"ל. באותה שנה חבר לפרויקט של דני סנדרסון "תולדות המים - שירים לאחרים" השיר שביצע באלבום "בדיעבד", הפך ללהיט ענק.

בשנת 2005 יצא אלבומו השמיני, "אנבּל", שכלל שירי אהבה וזוגיות המושפעים מהמוזיקה האתיופית, לצד שירים העוסקים במישרין ובעקיפין בנושאים פוליטיים, ביניהם חידושים לשירי מחאה של נעמי שמר ("כריש") ו"בריון השכונה" של בוב דילן.

בשנת 2008 יצא אלבומו התשיעי "פוליטיקלי קורקט", אלבום מחאה כנגד התקשורת הממסד וכל מה שזז בהפוך על הפוך – דרישת התקשורת – לשתיקת האומנים – באה לידי ביטוי בשירה שכולה ההפך מפוליטקלי קורקט.

בשנת 2013 יצא אלבומו העשירי של זילבר – "העטלף והתרנגול". אלבום שירי קודש שאריאל הלחין למילים מן המקורות. באלבום השירים: "שמחו בשם", "אין עוד מלבדו", "נודדת" ועוד

בשנת 2016, יצא האלבום האחד עשר של זילבר - "מישהו" (התו השמיני). אלבום מיוחד שנעשה לזכרו של חברו הטוב, שמוליק ציז'יק. באלבום זה ניתן למצוא את מיטב הלהיטים של צ'יזיק כמו "שרית הספרית" , "מישהו" ועוד רבים אשר עברו עיבוד מחודש או יצאו לאור בפעם הראשונהשלושים שנה לאחר מותו של שמוליק. האלבום זכה לשלל ביקורות חמות.

בשנה האחרונה (2018) הוציא אריאל זילבר את השירים: "הענוגה" ו "קרן אור ראשונה" וממשיך לעבוד על שירים נוספים.